אסופה מהורהרת–ביקורת ספר

הנה אסופה ללא "מיומנויות המאה העשרים ואחת", "חינוך מקוון", "מבחנים בינלאומיים", "הערכה ומדידה" ו"חדשנות" מכל סוג; אסופה ללא מחקרים – "השערה", "סקירת ספרות", "כלי מחקר", "ממצאים" ו"דיון" – וללא מסקנות מבוססות ראיות. אסופה רוחנית במובן הטוב של המילה; אסופה אטית, מהורהרת, המבקשת לעצור לרגע את שטף היצירתיות והמחקריות שמטביע את החינוך בימינו ולשאול אם כל השטף הזה הוא בכלל חינוך.

מחברים שונים בסגנונות אישיים (גם החתום מטה תרם את חלקו) מתמודדים עם השאלה הגדולה והנשכחת שהעורכים הטילו עליהם פתאום: מהי מהות החינוך ואיך היא קשורה לרוח האדם? שאלה משונה שהמחברים השיבו עליה במאמרים משונים. הנה כמה כותרות לדוגמה: "נפש החינוך"; "חינוך מתוך התכוונות אל המרחב הריק"; "המרחב המקודש של החינוך"; "לידה המתרחשת תמיד"; "הזדמנות לגעת בנשגב"; "שלהבת עולה מאליה"; "חינוך לאהבת אדם"; "האדם השלם"; "מסע חינוכי בעולם של מלאכים"; "חינוך הוא דבר שאין לו שיעור". מתי לאחרונה נראו כותרות הזויות כאלה? מתי לאחרונה נשאלה שאלה הזויה כמו מהי מהות החינוך?

– יורם הרפז
מתוך גיליון אוקטובר 2012 של מגזין הד החינוך

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s